להניח תפילין או לקשור תפילין-דברי שו"ת בעניין

תלמוד בבלי מסכת מנחות דף לז עמוד א:

ר' נתן אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר : "וקשרתם וכתבתם", מה כתיבה בימין אף קשירה בימין, וכיון דקשירה בימין, הנחה בשמאל היא.. רב אשי אמר: מידכה, כתיב בה"י, כהה....
תניא אידך: אין לו זרוע - פטור מן התפילין; אחרים אומר: ידכה - לרבות את הגידם.

רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה הקדמה:

הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה. .. וזהו פרטן: (א) להיות תפילין על הראש. (ב) לקשרם על היד.

רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ד :

הלכה א :
היכן מניחין תפילין של ראש? מניחין אותן על הקדקד שהוא סוף השיער שכנגד הפנים והוא המקום שמוחו של תינוק רופס בו, וצריך לכוין אותם באמצע כדי שיהיו בין העינים, ויהיה הקשר בגובה העורף שהוא סוף הגולגולת.

הלכה ב :
ושל יד, קושר אותה על שמאלו על הקיבורת והוא הבשר התופח שבמרפק שבין פרק הכתף ובין פרק הזרוע שנמצא כשהוא מדבק מרפקו לצלעיו תהיה תפלה כנגד לבו ונמצא מקיים והיו הדברים האלה על לבבך.


שו"ת מהרי"ט
לפיכך אין מברכין וצונו "לקשור" תפילין כמו שכתוב בתורה וקשרתם לאות על ידך, משום דאין כונת התורה באומרה וקשרתם על ההנחה, אלא על הקשר שצריך להיות ברצועת התפילין, וכונת הכתוב שיעשה קשר ברצועת התפילין כדי שע"י זה יהיה אח"כ לאות על ידך, דומיא דקרא דוכתבתם על מזוזות ביתך שאין כותבים אותו על הבית אלא על הקלף, כדי שאח"כ יוכל לקובעה על המזוזה של הבית, ומזה הטעם שאין מברכין על הקשירה שהיא רק הכשר בעשיית התפילין, אלא מברכין להניח שהוא עיקר המצוה, עכ"ד.


שו"ת הר צבי או"ח א סימן כג ד"ה ומעתה ניהדר :

אלא דיש לעיין, אם הקשירה היא מגוף המצוה או שעצם המצוה היא רק מה שמונח על היד והקשירה אינה אלא הכשר למצות ההנחה, וכן נראה מלשון הברכה: אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין ואינו מברך לקשור תפילין ויש קצת ראיה לזה - "ר"ש בן אלעזר אומר מעשה באשה אחת שנישאת לחבר והיתה קושרת לו תפילין על ידו"..., אלא על כרחך, זה שאשה קושרת, הוא משום דאין הקשירה וההידוק חלק מן המצוה אלא ההנחה שלאחר ההידוק בלבד, היינו, שמצות הנחת תפילין היא, שיהיו התפילין קשורים על ידו וראשו.


שו"ת מנחת שלמה תנינא (ב - ג) סימן ב ד"ה בתחלה הנני

בתחלה הנני להעיר, שגם דעתי העניה מסכמת לדבריך, דאם קשר תפילין כשהוא קטן ובעודן עליו נתגדל דאינו צריך לחלצן ולחזור אח"כ ולהניחן ... נמצא דעצם פעולת הקשירה לא מעלה ולא מוריד, ועיקר כונת הכתוב בוקשרתם הוא רק שיהיו התפילין מונחים , ואף אם הונחו מאליהן אם מתכוין עכשיו למצוה שפיר מקיים מצות תפילין.

מי הם המהרי"ט ו 'הר צבי'?:

מהרי"ט
רבי יוסף טראני, המהרי"ט, בנו של ר' משה מטראני, המבי"ט, נולד בצפת בשנת ה"א שכ"ח (1568) ונפטר בקושטא שבתורכיה בשנת ה"א שצ"ט (1639). כראש ישיבה בצפת, הוא יצא בשליחות הישוב לקושטא בשנת ה"א שנ"ט (1599) ושם מונה לראש ישיבה ומאוחר יותר לרב הראשי של כל תורכיה.

הר צבי
רבה של ירושלים, רבי צבי פסח פרנק נולד בקובנא, ליטא, בשנת ה"א תרל"ג (1873) ולמד בישיבות ליטא. בשנת ה"א תרנ"ג (1893), ר' צבי פסח עלה לא"י והמשיך את לימודיו בישיבות ירושלים. בשנת ה"א תרס"ז (1907) הוא מונה לדיין בבית הדין הגדול של ירושלים שישב בבית הכנסת החורבה, ביזמתו של רבה של ירושלים שלפניו, ר' שמואל סלנט. ר' צבי פסח היה פעיל בהקמת משרת הרבנות הראשית לא"י, ודאג להזמין את ר' אברהם יצחק הכהן קוק לשמש רב ראשי אשכנזי ראשון. בספרי ההלכה שלו ובתשובותיו, הוא עסק רבות בבעיות השעה ובמיוחד במצוות התלויות בא"י. הוא נפטר בירושלים בשנת ה"א תש"כ(1960) לאחר שכיהן ברבנות הראשית של העיר ירושלים במשך עשרות שנים.

למקורות נוספים:
 סרטון 

מהי בדיקת מזוזה ותפילין

הסב, רבינו תם והתפילין

בדיקת תפילין

תפילין שנפסלו ועוד

פרטי הלכות ייצור תפילין

האות ש' בבית של ראש

תפילין בשבת, חינוך לקטן

ראה  ערך "תפילין" אנציקלופדיה יהודית באתר דעת.