עמוד ראשי     english site     צור קשר
Skip Navigation Links > > > תפילין ופרשיות תפילין, ייחודה של המצווה ועוד,

תפילין ופרשיות תפילין, ייחודה של המצווה ועוד,

  • מה הם התפילין ?
  • מה עדיף פרשיות תפילין מהודרות, או בתי תפילין מהודרים?
  • מדוע לא כתוב בתורה כיצד נראים התפילין וכיצד לעשותם?
  • מה ייחודה של מצווה חשובה זו, ומה מקורותיה?
  • מדוע פרשיית יד  של תפילין כתובה על קלף אחד ארוך ואילו של ראש, בארבע קלפים נפרדים?
  • מה משמעותם של תכני הפרשיות?

מצוות הנחת תפילין חשובה מאד. מקיימים אותה מדי יום בימות החול, ואנשים רבים הקפידו על קיומה גם במצבים קשים ובלתי אפשריים. לפיכך היינו מצפים למצוא בתורה פסוקים רבים על אודותיה, אך מסתבר שאין הדבר כך. בתורה שבכתב היא נזכרת פעמים מועטות בלבד.

מצוות התפילין מוזכרת בארבעה פסוקים קצרים בלבד, והפסוקים סתומים מאוד. שניים מהם מוכרים לכולנו מפרשיות "שמע" ו"והיה אם שמוע". ב"שמע" הניסוח הוא: "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך", ואילו ב"והיה אם שמוע" הפניה היא אל הרבים, ועל כן הניסוח הוא: "וקשרתם אותם לאות על ידכם, והיו לטוטפות בין עיניכם...".

שני הפסוקים הנוספים בספר שמות בעניין התפילין הם כמעט שכפול של הנאמר בפרשיית "שמע". יוצא אם כן, באופן מאוד חריג ומפתיע, שמצווה כה חשובה, הנעשית ברוב ימות השנה, "זוכה", למילים יחידות בלבד, וגם אלו הן כמעט בגדר כתב חידה. דבר זה מורה לנו שטמון כאן איזה צופן עמוק ומיוחד. את העניין הזה, בחלקו, ננסה לחשוף להלן:
בתפילין שלשה "רכיבים": בתים , פרשיות ורצועות.
לב התפילין הוא הפרשיות, אף על פי שהן מוכמנות.
הבתים: כבר מהמינוח "בית" משתמע כי הוא הטפל למה שבתוכו.
גם עניין זה משקף את הרעיון שהעיקר בתפילין הוא פרשיות התפילין.

הטקסט בתפילין של יד ותפילין של ראש -זהה,
אלא שבתפילין של יד הן כתובות כמגילה ארוכה, על קלף אחד, בדרך כלל בגובה של שבע שורות ואילו בתפילין של ראש הן כתובות בארבעה קלפים נפרדים בגובה של ארבע שורות. מה הסיבה לכך? שמעתי הסבר לזה בשם הרב עוזי קלכהיים ז"ל, וזהו תמציתו : בראש יכולות לשכון ארבע דעות ומחשבות, אולם בחיי המעשה - ביד, צריך לאחד את הכל למערכת אחת.
על כל פנים לאור מרכזיותן של הפרשיות, כבר ברור כי מי שנאלץ להכריע בגלל עניינים שבתקציב, בין קניית בתי תפילין מהודרים לבין קניית פרשיות תפילין מהודרות, ראוי לו לרכוש פרשיות מהודרות ובתים פחות מהודרים.

מה תוכנן של פרשיות אלו?

הגמרא 'מגלה'  שגם לריבונו של עולם יש, כביכול, תפילין, ומספרת לנו שפרשיות התפילין 'שלו' מתומצתות בפסוק אחד: "מי כעמך ישראל, גוי אחד בארץ" (דברי הימים א' יז).
ומה, אם כן, מתומצת בפרשיות 'שלנו'?
עיון מדוקדק יגלה שבפרשיות התפילין, נמצא את שלושת העניינים האלה:
א. סיפור לידתו של עם ישראל ביציאת מצרים, תוך כדי הדגשת הזיקה הישירה והחיונית שלנו לארץ ישראל - ארץ זבת חלב ודבש, וזאת בפרשיית "קדש לי כל בכור" (שמות י"ג א – י).
ב. היותנו עם מיוחד, שאותו אמר ה' למשה להציג בפני פרעה בתואר: "בני בכורי ישראל". (שמות ד', כ"ב) כלומר, שאנחנו עם סגולה, מולד, כבכור. הרעיון הזה נרמז בפרשייה השנייה בתפילין, פרשיית "והיה כי יביאך" (שם י"א – ט"ז), פרשייה שבה מודגש בהדגשה יתרה עניין הבכור שבישראל לעומת בכורי מצרים .
ג. קבלת עול מלכות שמים ועול מצוות, שבפרשיות "שמע" ו"והיה אם שמוע" (דברים ו' ד – ט', ודברים י"א, י"ג – כ"א, בהתאמה) .
הצד המשותף אם כן, לתפילין של עם ישראל ולתפילין של הקב"ה הוא, כפי הנראה, שלושת היסודות: "אחד" – כלומר הקב"ה, "עמך" – עם ישראל וחייו כמייחדי ה' בכל אורחות חייהם, ו"בארץ" – ארץ ישראל, ואפשר "לארוז" את השלושה בתוך המושג: הייחודיות של הקשר בין עם ישראל לקב"ה ולארץ ישראל.

בהסתכלות נוספת אפשר להצביע על תופעת ההתמזגות בין כל היסודות, כדלהלן: המילה "אחד" שבפסוק "מי כעמך ישראל גוי אחד.." יכולה לעמוד בהקבלה למילה "אחד" שבפסוק הפותח את פרשיית שמע, אבל יש כאן זהות ושוני כאחד. ה"אחד" שבתפיליו של הקב"ה הוא עם ישראל, ואילו ה"אחד" שבתפילין שלנו הוא דווקא הקב"ה, אבל המילה היא אותה מילה, וכך בעצם נוצרת האחדות הזאת בין השניים. על התמזגותו של היסוד השלישי במערכת המשולשת הזאת, יסוד הארץ, נדון בהמשך הדברים.
ה', מצדו, גאה בכך שאנחנו, עמו, הננו "גוי אחד בארץ". "אחד" מלשון אחדות ו"אחד" מלשון ייחודיות, כלומר שאין עוד עם כמו עם ישראל, אבל הייחודיות הזאת אמורה לבוא לידי ביטוי דווקא בארץ, שנאמר "גוי אחד בארץ", ואנו, מצדנו, בהנחת תפילין, נקשרים גם אנחנו יום יום, לאותם שלושה יסודות הנרמזים בתפילין של הקב"ה. (עוד בנושא : חגיגה ג' -"אתם עשיתוני חטיבה אחת..." )

וכיצד מבטאים אנחנו את הדבר בפרשיות שבתפילין שלנו?
הפרשייה הראשונה בתפילין היא, כאמור, פרשייה שכותרתה "קדש לי כל בכור". המעניין הוא שלמרות הכותרת הזאת, שעניינה קידוש הבכורות לה', הנושא המודגש בפרשייה זו הוא דווקא תכלית יציאת מצרים, כלומר הכניסה לארץ, כפי שכתוב שם בפסוק ה': "והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני.... ארץ זבת חלב ודבש, ועבדת את העבודה הזאת..."
ואילו בפרשייה השנייה הכותרת היא "והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני...", ואילו התוכן המודגש בה הוא דווקא עניין הבכורות: "והעברת כל פטר רחם לה'......וכל בכור אדם בבניך תפדה... ויהרוג ה' כל בכור בארץ מצרים... וכל בכור בני אפדה..."
מה אפשר ללמוד מהיפוך הכותרות הזה? את הזיקה בין הנושאים: בין עם ישראל, "בני בכורי ישראל", לארץ ישראל.
בפרשייה השלישית, פרשת "שמע", אנו מתוודעים אל עניין קבלת עול מלכות שמיים של עם ישראל, ובפרשייה הרביעית - קבלת עול מצוות, כלומר מה שמאחד את כל הפרשיות, גם ב'תפילי'ו של הקב"ה-כביכול- וגם בתפילין שלנו התוכן הזהה: ארץ ייחודית, עם ייחודי ודרך חיים ייחודית.
הנושא המשותף לכל הפרשיות הם היותם כלל ישראליים; ציבוריים.
המהות של הקשר הבלתי נפרד והמשולב זה בזה בין עם ישראל, ארץ ישראל, וקודשא בריך הוא ומצוותיו... אולי זו הסיבה שהתורה שבכתב, כלל אינה מציינת איך עושים תפילין וכיצד הן נראות.
התורה כנראה רצתה להדגיש, שהתפילין, עניינן הוא התוכן שבהן. המהות ולא הכלי.
תפילין אינן זכר למשהו, התפילין אינן "מוזיאון" היסטורי נייד, אלא נווט. זוהי הכוונתנו, סימון דרכנו: לאן פנינו ומי אנו. לכן הצפינה התורה את ה"איך", והשאירה אותה לתורה שבעל פה, בהלכות למשה מסיני. ובכלל, ראה זה פלא: אין כל נפקות אם אתה מניח תפילין שלך או של מישהו אחר. בניגוד למצוות ארבעת המינים שם מפורש :"ולקחתם לכם" -משלכם.
תחילה מניחים תפילין על היד: "והיה לך לאות על ידך", ומתוך כך "לטוטפות בין עיניך". כלומר רק לאחר שאתה מפנים את תוכן התפילין, בזה שהם לאות לך, כי הם מונחים לך כנגד הלב, רק אז תניח את התפילין של ראש, בין עיניך - הלכה-מעל מול בין עיניך, בקצה שורשי שער הראש הקידמיים. שיעבוד הלב והמוח-הרגש והשכל ליסודות הנ"ל.

להצעת קניה/לקטלוג התפילין והטליתות:לחץ כאן.
סרטון: סדר הנחת תפילין 

לטופס התעניינות לקניית תפילין  -לחץ כאן,אנו נשוב אליכם גם טלפונית.

למקורות נוספים, ראה:



לראש העמוד
שלח לחבר
הדפס עמוד
הוסף למועדפים
כתיבת פרשיית תפילין של ידכתיבת פרשיית תפילין של "יד"
פרשיית תפילין בכתב מהודר שנמצאה פסולה אחרי 13 שנים של הנחתן בלא לדעת שיש בהן מילים שנכתבו פעמיים ראה: ולא יאכל חמץ נכתב פעמיים. להגדלה הקלקפרשיית תפילין בכתב מהודר שנמצאה פסולה אחרי 13 שנים של הנחתן בלא לדעת שיש בהן מילים שנכתבו פעמיים ראה: ולא יאכל חמץ נכתב פעמיים. להגדלה הקלק
מיקום שגוי של תפילין של ראש, נמוך מידימיקום שגוי של תפילין של ראש, נמוך מידי
הנחת תפילין על יד שמאלהנחת תפילין על יד שמאל
עמוד ראשי  |  מי אנחנו  |  מוצרים  |  בר מצוה  |  סרטונים  |  בדיקות ותיקונים  |  רציתי לשאול  |  מאמרים וטיפים  |  נוהל הזמנה  |  צור קשר  |  מפת אתר
יותר מסת"ם חספין 12920 | טל: 04-6763798 | נייד: 050-5707507 | info@soferstam.co.il | כל הזכויות שמורות © 2012      site by entry