האם חנוכת הבית מצווה, חובה, מנהג, או עצה טובה? האם כל העדות נוהגים לקיים חנוכת הבית?
האם צריך לעשות חנוכת הבית רק כאשר הבית / הדירה, בבעלות הדיירים?
מה עושים בטקס חנוכת הבית?
מתי יש לקיים את חנוכת הבית?
האם קביעת מזוזה/מזוזות, יכולה להחשב, חנוכת הבית?
האם יש אפשרות לדחות את חנוכת הבית?
האם יש הבדלי מנהגים בחנוכת הבית?
האם שיפוץ והרחבה מצריכים חנוכת הבית?
האם דירה מיד שנייה – חייבת בחנוכת הבית?
האם ישנה זיקה בין קביעת מזוזה ובין חנוכת הבית?
אנו מוצאים בספרים קדמונים ובפוסקי דורנו, התייחסויות שונות לעניין חנוכת הבית. ככלל כבר בראשית הדברים צריך להבהיר: אין מצווה ואין חובה לקיים טקס חנוכת הבית. ראה להלן פרטי הדברים. מה עושים איך ומתי?
לפי התלמוד הירושלמי ישנה חובה לחנוך בית דוקא בארץ ישראל משום חשיבות מצוות יישוב הארץ. המקור לכך מדברי התורה שמי שבנה בית ולא חנכו, משוחרר מלהילחם במלחמת הרשות. אך אין הכוונה שהוא משוחרר לטקס חנוכת הבית, אלא להיות ולשהות בבית שבנה לתקופת מה. לכן לכל הדעות חנוכת הבית אינה מצווהמחייבת. לאור זאת נראה שמי שאינו בעלים על הדירה אלא רק שוכר, אינו מחויב כלל בכך.
יש אומרים (הרב ווזנר בשו"ת שבט הלוי) שקביעת מזוזות בבית בשעת הכניסה לגור בו, היא חנוכתהבית וראוי לומר באותה עת, מזמורי תהלים וללמוד תורה דווקא בראשית השהייה בבית. לפי דברי הרב וולדנברג (בספרו שו"ת ציץ אליעזר), סעודה בעת חנוכת הבית ואמירת דברי תורה בהם הינם, הידור מצווה הכלול במשמעות הפסוק: "זה א – לי ואנוהו".
הפוסקים השונים, קובעים שאם עושים לרגל הכניסה לבית סעודה הכוללת דברי תורה ותשבחות לה' הרי זו נחשבת 'סעודת מצווה'. יש מנהגים שונים (על פי הקבלה) בדבר 'התנהלות' טקס חנוכת הבית. קהילות ספרד אומרים קטעים ארוכים מספר הזוהרובקשות ותפלה על בעל הבית ובני ביתו, שיהיה מוצלח בישיבתו בביתו בעושר ובנים ובריאות וחיים טובים ויזכה הוא ובני ביתו לקיים בו תורה ומצות ומעשים טובים. יש הנוהגים לכנס מניין של עשרה אנשים בעת קביעת מזוזות בבית, אומרים כמה דברי תורה, אוכלים דבר מה ונפרדים בברכות ותשבחות בשלום. על כל פנים נראה שאם ניתן, ראוי לקיים את סעודת המצווה באותו יום שנכנסים לגור בפועל בבית.
בחנויות ספרי קודש ניתן להשיג ספר ובו כל מנהגי עדות ספרד בנושא וקטעי התפילות והזוהר, הנאמרים בזמן 'חנוכת הבית'.
ב'ילקוט יוסף': (הרב יעקב יוסף) מובא: ראוי לעשות חנוכת הבית לפני שילונו בבית. לטעמו, גם בבית שכור, ראוי לקיים סעודת מצווה במניין, משולבת בדברי תורה ותודה לה'. בדירה מיד שנייה, מן הראוי (על פי חכמי הקבלה) לצבוע את הדירה לפני שחונכים אותה. שיפוץ או הרחבת דירה אינה מצריכה כלל 'חנוכת הבית'. נראהשמי שרוצה לדחות את סעודת המצווה בכמה ימים, ניתן לעשות כך אך אין לדחות את קביעת המזוזות בבית. אין לישון בארץ ישראל בבית שאין בו מזוזות. ייתכן שניתן לדחות קביעת מזוזה בחדר שלא משתמשים בו, ולקבוע מזוזה בחדר הזה בשעת סעודת המצווה של חנוכת הבית. כדאי להתייעץ עם מורה הוראה בעניין קונקרטי (מעשי).
לסיכום כל הדברים שהוזכרו עד כאן, מובאת בזאת תשובה עניינית מפסקי הרב שלמה אבינר, בספרו 'שאילת שלמה' כרך ג', כפי שמצוטטים להלן:
שאלה: שמעתי שכל אחד הנכנס לדירה חדשה בין אם שכורה ובין אם בבעלותו, בין לתקופה קצרה או ארוכה, צריך לעשות 'חנוכת הבית' לביתו, כלומר, לכנס עשרה אנשים, לומר דברי תורה ולתת כיבוד. האם זה נכון? ואם כן מה עלי לעשות כיום שאני כבר גר שנתיים בדירה שכורה, ומתכוון, בעזרת ה', לגור כאן עוד כשנה וחצי?
תשובה: אין חובה לעשות 'חנוכת בית'. אין הדבר מוזכר – לא בגמרא, לא ברמב"ם ולא בשולחן ערוך. מה שכתוב בתורה: "מי האיש אשר בנה בית ולא חנכו", אין זה במובן של סעודה ודברי תורה, אלא להתחיל לגור בו. (רש"י על הפסוק בדברים כ, ה). ובכל זאת, הסעודה הראשונה שעושים בבית, נחשבת לסעודת מצווה, אם זה בית בארץ ישראל, כיוון שמקיימים בזה מצוות ישוב הארץ. לא שיש מצווה מיוחדת, אלא באופן טבעי היא נחשבת לסעודת מצווה. בחוץ לארץ אין זו סעודת מצווה, אלא אם כן יאמרו דברי תורה וידרשו מעין המאורע (מג"א או"ח תקסח סק"ה) אבל בארץ ישראל זו סעודת מצווה גם בלי דברי תורה. מכל מקום גם בארץ ישראל מנהג טוב לומר דברי תורה, פסוקים ותפילות בסעודה הראשונה, כדי שהראשית תהיה לה'.מכאן שאין עניין לעשות סעודה אחרי שנתיים וחצי וגם לא אחרי יומיים וחצי, אלא רק בסעודה הראשונה, אין צורך שיהיו עשרה אנשים, ודי בבני המשפחה, ואפילו אדם בודד יכול לעשותה.
'והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם נצבה, והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוינה לאלומתי'
אומרים בקשת רחמים:
'יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלקי אבותינו, מלך רחום וחנון שתרחם עלינו ברוב רחמיך ובזכות שמות הקדומים היוצאים מפסוקים אלו, תצליחנו אנחנו וכל זרעינו בבית זהותצילנו מעין הרע ומכל חטא ומכל חולי ומכל צרה ויהיו בתינו בכל מקום, בתים מלאים כל טוב, מוצלחים ומבורכים לנו וזרענו, אמן כן יהי רצון'.
'הנה א-ל ישועתי אבטח ולא אפחד, כי עוזי וזמרת י-ה ה' ויהי לי לישועה'.
הנוהגים לברך שהחיינו, לובשים בגד חדש או מברכים על פרי חדש ומוסיפים: ברכת שהחיינו, שתחול גם על הבית. יש מוסיפים לימוד משניות ממסכת ברכות וקטעים מהזוהר חלק ג'. רמב"ם משנה תורה הלכות דעות פרק ה' הלכה יא. והלכות בית הבחירה ברמב"ם פרק א'. ועוד מנהגים רבים ושונים.
ישנם מקומות, שניתן לקבל מגמ"ח חנוכת הבית, את הספרונים עם כל הטקסטים השונים.