השורש "ספר" סופר ומספרים

• מדוע ניתן לרכוש חנוכיה במכלת ואילו מזוזה כשרה לא?
  
• כמה יריעות, עמודות, מילים ופסוקים בספר תורה?
  
• סופר, ספר תורה, לשם קדושת... –מהיכן שורשה של המילה?
  
  סופר סת"ם, לכאורה היה ראוי להקרא יותר מכל עיתונאי-כתב ולא סופר. אלא שפה עומק העניין –הכל בעצם -ספור. מספר אותיות התורה –ספור. מספר הפסוקים בכל פרשה –ספור וכן הלאה. מכאן גם שרש המילה ספר. לא מקרה שגם חג מתן תורה עצמו כידוע –ספור (שבעה שבועות!) כי זה שרש איתנות המסורה –הכל נמצא בספירה, כך הדברים יישמרו במלואם. 
  כמה מספרים:
  בספר תורה ישנן רמ"ה (245) עמודות - על פני 62 יריעות. כל יריעה הינה – עור מעובד, מגבו של עגל אחד. מספר הפסוקים בספר תורה -5,845 ומספר אותיות התורה-304,805 .
  
  כל כתיבת סת"ם, אפילו תיקון נקודתי, מחייבת "הקדשה": 'הריני כותב לשם קדושת ספר תורה/מגילת אסתר  /מזוזה' וכו'. כתיבה ללא "הקדשה" , פוסלת אפילו בדיעבד, ויצוין כי גם בדיקת מחשב לא תוכל לגלות זאת, אם ח"ו אירע...
  
  גם לפני כתיבת שם ה', יש לקדש כל שם ושם לפני כתיבתו. 
  ב"תיקון הסופרים", הספר העומד לנגד עיני הסופר וממנו מקריא וכותב את המילה הנכתבת, מופיע ציון מיוחד, המזכיר לסופר לקדש שם שהוא קודש.
  
  כתיבת ספר תורה חייבת להיות על קלף משורטט-קו עליון לשורת הכתיבה.
  חלק נכבד מספרי התורה הישנים והמשוקמים וכן התפילין הקטנטנות –נכתבו בעבר על "קלף משוח". אפשר להבחין בהם בהיותם לבנים מאד ובעלי ברק. ספרים ופרשיות אלו נחשבים נחותים מאד מבחינת עמידות הדיו. מדוע? מהי ה"משיחה"?
  במקום להשקיע בעיבוד הקלף, כך שיהיה נח לכתיבה, היו מורחים שכבה גסה של סיד, על פני הקלף ובכך הקלו מאד על הכנת התשתית. הכתיבה "רצה" והיתה יפה לעין. ואולם, כידוע הסיד אינו גמיש, וממילא גלילת ספר תורה כזה, גרמה לסדקים רבים בשכבת סיד ובאותיות. וזאת אף על פי שבדיו עצמו, יש רכיב מסוים של גומי.
  
  לאחרונה קבלתי לבדיקה מאחד מבתי המלון, מזוזה "משוחה" שכזאת, ולהפתעתי התברר שהסיד התקלף ועימו גם הדיו, ניכר שהקלף מעולם לא ספג דיו. מסתבר אם כן, שהכתיבה כלל לא היתה על גבי קלף כנדרש. מזוזות ותפילין כידוע אין אפשרות לתקן (בגלל החובה ההלכתית לכותבן כסדרן 'כרונולוגית) אך גם ספר תורה משוח, קשה מאוד לתקן מאחר והתיקון יועיל עד הגלילה הבאה... לכן כדאי מאוד ל"התרחק", גם מספרי תורה 'משוקמים' כאלו.
  
  ובעניין קניית מזוזות /חנוכיות במכולת: חנוכיה או אפילו טלית וציצית הינם "תשמיש מצווה", אין בהן עצמן כל קדושה ולכן אין מניעה שכל אחד החפץ בכך ימכור אותם.
  מזוזה ותפילין וכדומה הם עצמם כאמור, נושאים בקרבם דברים של קודש ושל קדושה-תשמישי קדושה. כאן יש צורך ממשי לדעת מה המקור, כלומר: מי הסופר ואפילו מי הקונה ממנו.
  
  לטיפים בנושא ספר תורה